בין קודש לחולון - סיקור המשחק בין מכבי ראשון לציון -הפועל ירושלים

דירוג משתמש: / 2
גרועמצוין 

יום שישי, 14:00 בצהריים, בית מכבי בראשל"צ

כדוריד? לא

כדורעף? לא

אולי כדורמים? גם לא

 

כדורסל מסתבר, כן כן שישי בצהריים, משחקים כדורסל בישראל

האמת? חוויה מעניינת.

הרבה קהל הגיע לבית מכבי, לראות שתי קבוצות עם מאזן שלילי שלא פתחו טוב את הליגה.

מה שבלט בקהל, זה הרבה משפחות, הרבה ילדים, הרבה תיכוניסטים\חיילים

אבל אפס דתיים, וזאת הסיבה העיקרית למה לא לעשות עוד משחקים בשישי בצהריים.

אי אפשר להרגיל מגזר שלם למשחקים בימי חול, ואז פתאום לקבוע משחק שמסתיים רבע שעה לפני כניסת השבת.

 

כך שעם כמה שהיה נחמד בבית מכבי, וכמה כיף לצאת החוצה ועדיין לראות אור יום, אני חושב שעדיף להשאיר את החוויה כחד פעמית.

כי בתור אחד שיש לו הרבה חברים דתיים ביציע, קצת חורה לי לדעת שאין ביכולתם להגיע למשחק.

 

אז אחרי כל המסביב, גם כדורסל היה.

ירושלים הגיעה מאוד עייפה למשחק, לה זה היה משחק שלישי בארבעה ימים, כשרק 40 שעות לפני כן היא סיימה משחק לאחר שתי הארכות.

בנוסף הירושלמים החליטו להיות הוגנים כלפי ראשון, ושיחקה גם היא עם 3 זרים בלבד.

אצל ירושלים זה בגלל פציעה בעין של רונלד דופרי, אצל ראשון זה בגלל החלפת זר שזה עתה הגיע ולא הספיק לחבור לקבוצה.

 

ירושלים עלתה בחמישיה עם דרווין קיצ'ן, יותם הלפרין, רפי מנקו, ג'וש דאנקן וארטיום פרחובסקי.

חמישיה מאוד גבוהה ופיזית, ובעלת קלעים מצוינים מחוץ לקשת.

החמישיה הזאת הייתה אמורה לתת לירושלים יתרון יפה בפתיחה, אך לא כך היה.

 

ראשון אומנם קבוצה מאוד בינונית מבחינת סגל משחקים, אבל החבר'ה שם נלחמים כמו אריות.

הזרים לא משהו, אבל הישראלים בהחלט מספקים את הסחורה.

שילוב של שני בעלי בית וותיקים ומנוסים כמו דרור חג'ג' ועמית ובן דוד.

ושני פרוספקטים צעירים וכשרוניים בדמות אור סולומון ושון דאוסון(הבן של...)

וניתן להוסיף גם את דניאל איידן, עוד פרוספקט צעיר, עם כי במקרה שלו רואים שחסר קצת ליטוש, ובעיקר מסת שריר.

איידן לא הסתדר עם המסה של דאנקן ופרחובסקי, והם קלעו עליו וסחטו ממנו עבירות מהלך אחרי מהלך.

 

אז כאמור, הרבע הראשון הסתיים ביתרון קטן לירושלמים, 18-20.

והמחצית הראשונה הסתיימה ביתרון קטן לראשל"צים, 39-40

 

דווקא בסיטואציה הזאת, כשהציפיה הייתה שהירושלמים יקרסו מהעייפות והעומס, הם גילו כוחות חדשים.

שתי שלשות מהירות העלו את ירושלים לפלוס 5, ומשם ירושלים לא הביטה אחורה.

 

מי שבעיקר לקח עליו את העניינים במחצית השנייה, היה דרווין קיצ'ן, אקס ראשון לציון למי שלא יודע.

שניווט את המשחק נהדר, מסר, קלע, הוריד ריבאונד, או בקיצור, היה הראשון בליגה לרשום טריפל דאבל.

לצידו בלטו ג'וש דאנקן וארטיום פרחובסקי שפשוט שלטו ללא עוררין מתחת לסלים,

קלעו יחדיו 36 נקודות(פרחבוסקי 19, דאנקן 17), וסחפו את ירושלים לריצה נהדרת, שנפסקה רק עם סיום המשחק.

ברבע השלישי ניצחה ירושלים 21-29, בדרך ליתרון 8 נקודות...

ובתחילת הרבע הרביעי היה ברור שהמשחק הזה ילך לירושלים.

ראשון פשוט לא מצאה את הטבעת, וסיימה את הרבע עם 9 נקודות בלבד! לעומת 23 של ירושלים.

ירושלים מצידה שיחקה כדורסל מושלם באותן דקות.

יעילות מתחת לסל, זריקות נכונות, קבלת החלטות טובה, ובעיקר הגנת ברזל שלא נתנה הרבה נחת למארחים.

 

ירושלים מנצחת 70-91, כשהכתומים מעיר היין יכולים רק לברך שזה נגמר רק 21 הפרש,

כי בדקות האחרונות ירושלים פשוט רמסה אותה, ואילו המשחק היה נמשך עוד כמה דקות, הפער כבר היה תופח ל30 ו40 הפרש...

 

מה ראשון יכולה לקחת מהמשחק הזה?

 

את רוח הלחימה של הצעירים וההתקדמות שהם עושים ממשחק למשחק.

אין מה לעשות, גם זר נוסף, טוב ככל שיהיה, לא יהפוך את ראשון לקבוצת צמרת שתאיים על תארים.

נראה שהמטרה העיקרית היא לא להתרסק ולהקלע למאבקי תחתית, זה לא יהיה פשוט, אבל אם סולומון את דאוסן ימשיכו במגמת השיפור

הם יכולים לקחת את ראשון אפילו לחלק העליון של הטבלה, הרחק ממאבקי התחתית הקשים.

 

מה ירושלים יכולה לקחת מהמשחק הזה?

 

בעיקר את הכושר הגופני של השחקים שלה

כי פערי האייכות בין ירושלים לראשון היו ידועים כבר לפני המשחק

אבל מה שהפחיד בעיקר את הצוות המקצועי והאוהדים, שהשחקנים פשוט יפלו מהרגליים.

אז ירושלים הוכיחה שלמרות שמדובר בתחילת עונה, החבר'ה בכושר.

ובהחלט מעניין יהיה לבחון את זה גם בשבוע הבא כאשר לירושלים מחכים שני משחקים חשובים בתוך 48 שעות.

 

ולסיום, הטוב הרע והמכוער:

 

הטוב:

 

הקהל של ירושלים,

בין 200 ל300 אדומים הגיעו לראשון לציון למשחק תחילת עונה שלא קובע דבר, אחרי הפסד, ובלי דתיים שמהווים אחוז משמעותי בקהל.

אין ספק, הקהל תומך בקבוצה ללא רבב, מגיע בכמויות, לא מפסיק לעודד לרגע, דוחף את הקבוצה קדימה גם ברגעים הקשה, שאפו.

אגב במהלך כל המשחק לא נשמע שיר אחד בגנותה של היריבה, בין שני הקהלים יש חיבה גדולה, ואווירת סולידריות.

אגדיל ואוסיף שביציע האדום היה שלט גדול וכתום, הקהל של ירושלים קיבל זאת באיפוק, לא הוריד את השלט, וגם לא ביקש להורידו.

 

הרע:

הספסל של ירושלים.

לא נעים להגיד, אבל הפערים בין החמישיה הראשונה, לבין הספסל, הם פשוט שמיים וארץ.

אלה נראים כמו קבוצת צמרת אירופאית, ואילו אלה נראים כמו קבוצה נחמדה בלאומית ב'.

השמות אולי מפוצצים, אבל הכדורסל...אוי לעיניים שרואות.

כדיר,אומנם קולע בסופו של יום, אבל מתקשה לסיים מהלכים פשוטים, לא סוגר טוב לריבאונד, מאבד ונחסם ללא הכרה(ועוד מאיזה שחקנים...)

גרין אחרי משחק אחד טוב מול אילת חסר לסורו, מבולבל ומסורבל, כל שאר השחקנים סיימו עם + בדקות שהיו על המגרש, ואילו גרין עם 12- מהדהד, וכל זה ב7 דקות, עצוב.

רוזן רחמנא ליצלן, פשוט לא ברמה של שחקן ליגת העל, מתאזרח או לא, הבחור פשוט בינוני להחריד, הובלת כדור סטטית ורוחבית, הגנה רכה וחדירה, אין שום ערך מוסף במשחק שלו.

קולמן שיחק רק 4 דקות, כך שזאת לא אינדיקציה מספקת, אבל גם במשחקים קודמים קולמן היה רחוק מלהרשים.

רק אדם אריאל נשאר נקי מביקורת, שיחק טוב, נתן את התחת בהגנה, קבלת החלטות מצוינת, וסלים חשובים.

קצת מביך שילד בן 18 מצליח לעשות מה ששני שחקני נבחרת, ושני מתאזרחים לא מצליחים, אבל זאת המציאות.

 

המכוער:

הקהל של ראשון.

מכות בין שני אוהדים באמצע המשחק, נטישה המונית דקות לפני סיום המשחק, ואדישות כללית.

חבל, כי הגרעין המעודד של ראשון שנקרא "גוש ד'" מאוד אייכותי, לא הפסיק לשיר לרגע, באמת חבר'ה על הכיפאק.

אבל רוב רובו של הקהל לא מספיק תומך, לא הצטרף לשירה של הגוש המעודד, לא נתן גב לשחקנים ולמאמן.

זה רק משחק שלישי ונראה כאילו מרבית הקהל של ראשון הרים ידיים מראש.

200-300 אדומים מול 1000 כתומים ושמעו כמעט רק את הירושלמים.

בהחלט תעודת עניות לקהל שנחשב מצוין...

 

 

מבט קדימה:

 

ירושלים מסיימת שבוע מטורף עם הפסד כואב באירופה, אבל 0-2 מאוד מרשים בליגה, שתי תבוסות במשחקים לא פשוטים.

ביום שני היא פוגשת את הפועל חולון למשחק רותח, אחרי 3 משחקים מנומנמים משהו נגד יריבות לא אטרקטיביות,

ירושלים סוף סוף פוגשת יריבה עם יריבות.

יהיה חם במלחה, חם מאוד, לא כדאי לפספס את המשחק הזה.

 

 

משפט סיכום:

 

כשירושלים משחקת נכון, דברים טובים קורים, גם בהגנה, וגם בהתקפה.

פרחובסקי זאת הדוגמא המובהקת, עד עכשיו היה רחוק מלהרשים במסגרת הליגה.

סוף סוף למדו לשחק איתו נכון, ופרחובסקי תפר את ראשון בצבע.

אם ירושלים תדע להשתמש נכון בכלים שיש לה, אין קבוצה בליגה שתוכל לעצור אותה

וכן, זה כולל גם את קבוצת התחתית הצהובה מתל אביב...