נס גדול היה שם! - סיקור המשחק בין הפועל ירושלים למכבי תל אביב

דירוג משתמש: / 9
גרועמצוין 
נס גדול היה שם!
פועלים נגד מכבים
ירושלמים נגד תל אביבים
אדומים נגד צהובים
זה לא ממש משנה באיזה סלוגן תבחרו, בסופו של יום, הכל היה במלחה ביום שני, הכל!
אם הייתם מספרים לאחד מאוהדי שתי הקבוצות לפני כמה שנים שיבוא יום וירושלים עם יותם הלפרין, ליאור אליהו ויניב גרין תארח את מכבי עם יוגב אוחיון, גיא פניני ויובל נעימי, הוא בוודאי היה מציע לאשפז אתכם במחלקה סגורה.
אז אומנם גרין היה פצוע ולא שיחק, ונעימי ביקש לא להגיע למלחה כי כנראה חשש מתגובות הקהל נגדו.
אבל מספיק פיקנטריה הייתה שם גם בלעדיהם, ודי להסתכל במצטיינים של המשחק בכל קבוצה(הלפרין בירושלים, פניני במכבי) בשביל לדעת שהם גם נתנו את הטון במשחק.
ולא באופן מפתיע במיוחד, הלפרין הוא השחקן הכי טוב והכי יציב של ירושלים מתחילת השנה.
יש שמועות שפעם השחקן הזה היה נעלם במשחקים חשובים, לא מגיע לרבע הרביעי, מפחד לקחת זריקות מכריעות...
היום זה כבר נשמע תלוש מהמציאות, הלפרין הגיע גם למשחק הזה(ובגדול), הגיע לרבע הרביעי, וגם ניצח את המשחק בזריקה מכריעה.
לפניני מלחה פשוט עושה טוב, בין אם הוא אהוב הקהל או שנוא הקהל, פניני את הטבעות במלחה מכיר מצוין, ויודע איך מכניסים אליהן את הכדור.
לפעמים ההבדל בין להיות גיבור הניצחון לבין הגיבור הטרגי הוא כחוט השערה.
הלפרין הכניס את השלשה שהעלתה את ירושלים ליתרון 25 שניות לסיום, פניני השליך איירבול שהיה יכול להעלות את מכבי ליתרון נקודה 10 שניות לסיום.
בעוד שנים כולם יזכרו שהלפרין ניצח את מכבי, אף אחד לא יזכור שפניני היה מצוין וכמעט ניצח את ירושלים.
טוב נו, הם גם יזכרו שהשלשה הזאת נכנסה אחרי שהכדור פגע בגילי עובד השופט והלך הישר לידיים של הלפרין, סוג של נס חנוכה עבור ירושלים...
אבל שלא תטעו, היה גם משחק לפני הדקה האחרונה המטורפת, ועוד איזה משחק.
מכבי כאמור הגיעה בלי שון ג'יימס וסופו, ואולי לראשונה בהיסטוריה ירושלים הגיעה למשחק כשיש לה יתרון מסה רציני על מכבי בצבע.
המקצינים יגידו שירושלים הגיעה למשחק עם יתרון איכותי בשחקנים נקודה.
בכל מקרה על הפרקט לא היו כמעט הבדלים, שתי הקבוצות היו צמודות לאורך כל המשחק, מכבי בהעדר גבוהים הסתמכה בעיקר על הזריקה מבחוץ.
זה עבד לה נהדר 35 דקות, אבל בחמש הדקות האחרונות כשהיא הייתה זקוקה לשלשות בשביל לברוח לירושלים ולסגור את המשחק היא לא הצליחה לקלוע אותן, מה שככל הנראה הפסיד לה גם את המשחק בסופו של דבר(כאמור, החטיאה ב10 השניות האחרונות שתי שלשות שהיו ככל הנראה מנצחות למכבי את המשחק)
ירושלים מצידה שיחקה הרבה יותר מגוון, בעיקר כי היו לה את האמצעים לכך.
כדורים פנימה הלכו לפרחובסקי, שהיה מאוד יעיל בתוך הצבע, הבלארוסי סיים את המשחק עם 14 נקודות, 6 כדורים חוזרים ו3 אסיסטים, וכל זה ב23 דקות בלבד.
אין ספק שהענק הלבן הוא הרכש הכי טוב והכי חסכוני של ירושלים העונה, והנשק שהיה כל כך חסר לה מול מכבי כל השנים.
כשהם לא הלכו פנימה, הם הלכו החוצה, וגם שם ירושלים הייתה יעילה מאוד, הלפרין הפגיז 4 שלשות נהדרות, קיצ'ן ודופרי קלעו 13 כ"א, את רוב הנקודות השיגו כאמור רחוק מהטבעת.
היחיד שלא ממש סיפק את הסחורה מהצד האדום היה ליאור אליהו שקלע בסך הכל 6 נקודות ב30 דקות משחק.
אבל במקרה שלו, יש סיבות מקלות, בכל זאת, לא פשוט לשחק נגד הקבוצה שבה שיחקת מרבית הקריירה, לפחות לא בפעם הראשונה.
בצד הצהוב כיכבו בעיקר הפורוודים, דיוויד בלו(17 נקודות), גיא פניני(15 נקודות) ודווין סמית'(13 נקודות ו10 ריבאונדים)
ושלושתם אגב קלעו במעל 50% מהשדה.
מלבד האלמנטים המקצועיים, האווירה במלחה הייתה נהדרת, יש שיגידו שאפילו היו ניחוחות שהזכירו את שנות ה90
הטירוף סביב הכרטיסים, התפאורה שלפני המשחק, אירוח ילדי שלוה,, ובעיקר 500 אדומים שהיו במלחה כבר כשעה לפני המשחק ועודדו במלוא גרון, תופעה שלא הייתה במלחה כבר שנים רבות, כולל במשחקים נגד הצהובים מתל אביב.
ומילה אחרונה אני חייב לשמור לאורי אלון, הבעלים הטרי של הפועל ירושלים.
לאנשים מאוד קל להטיל דופי בכל מיני מיליונרים אלמוניים שמגיחים משום מקום, ובאים לקחת שליטה במוצר שקיים הרבה לפני שהוא עצמו נולד.
והרבה פעמים בצדק, גם בירושלים לא היו חסרים מיליונרים עם אינטרסים אפלים "לכאורה" כמו גאידמק, או הזויים כמו גומא אגאייר.
וגם אלה המסורים והטובים שהאוהדים היו בטוחים שהם עושים הכל למענם, גם הם בסוף אכזבו וסיימו את דרכם בקבוצה בטונים צורמים.
אז נכון צריך לזכור שאלון נמצא בקבוצה פחות מחצי שנה.
אבל בחצי השנה הזאת הוא הספיק לעשות לא מעט, ואם מלחה מתחילה להזכיר את הימים היפים שלה, ולא רק במשחק נגד מכבי זה הורגש, זה המון בזכותו.
הפועל ירושלים קבוצה שנבנתה עמוק, ואיכותי, ובעיקר נכון.
מאוד קל להשתולל עם הכסף ולקחת שחקנים עם "שמות" אבל שפשוט לא מתאימים אחד לשני.
ירושלים לא השתוללה עם הכסף(אבל כן שילמה לא מעט איפה שבאמת חשוב), והביאה שחקנים לוחמים ומחויבים, ואת הפרות אנחנו רואים בכל משחק ומשחק.
ירושלים רק הולכת ומשתפרת, ושנה שדיברו עליה כשנת מעבר, שנה "טובה" כדברי אלון, הולכת ונרקמת כשנה שיכולה להיזכר כשנה היסטורית.
ולא, צלחת היא לא מילה גסה, עוד ארוכה הדרך, אבל כמו שהמתחרה הראשית על הכתר נראית, ירושלים בהחלט יכולה להתחיל לחלום.
וזה כאמור בזכות בן אדם אחד, שלפני שהוא בעלים הוא אוהד, ורואים את זה בדיבור ובשפת הגוף שלו, ובעיקר בהתנהלות שלו.
בסוף המשחק כשהקהל פרץ לפרקט, הוא היחיד שנישא על הכתפיים, ובצדק, כי מגיע לו, עוד תשמעו את השם אורי אלון לא מעט, כי הוא איננו אפיזודה חולפת, הוא כאן בשביל להישאר, וטוב שכך.
מה ירושלים יכולה לקחת מהמשחק הזה?
לא מעט, בהחלט לא מעט.
בעיקר את העובדה שיש לה מפלצת בצבע, שרק מחכה שישתמשו בה, לא ברור למה פרחובסקי קיבל רק 23 דקות במשחק שבו הוא היה מצוין מהדקה הראשונה.
אולי כי אין לו אוויר במשחק שבו הוא משקיע כל כך הרבה מאמץ, אבל בכל מקרה הוא בשורה גדולה לירושלים, והכי חשוב, הוא ואליהו משלימים מאוד אחד את השני בסגנון המשחק שלהם, ולכן ירושלים יכולה להיות מאוד רגועה מהבחינה הזאת.
עדיין חסר גארד מהספסל שייתן עוד אופציית קליעה, ואיום מחוץ לקשת, כי לא תמיד הלפרין יקלע כפי שקלע, אבל באופן כללי רוב מערכי הקבוצה עובדים נהדר.
ירושלים בהחלט יכולה להיות מרוצה מהמשחק הזה, ולמרות שיש עוד מקום לשיפור, הולכת ונבנית מול עינינו קבוצה גדולה.
מה מכבי יכולה לקחת מהמשחק הזה?
לא הרבה, בהחלט לא הרבה.
כי לקלוע שלשות זאת לא שיטה שאפשר לבנות עליה, השלשות לא נכנסו ב5 הדקות האחרונות, ומכבי מפסידה לראשונה במלחה אחרי 5 שנים.
אז בסדר, ג'יימס וסופו לא שיחקו, וטיוס וכהן הם לא בדיוק גבוהים שאפשר לשחק אתם פנימה.
אבל מכבי עדיין הייתה יכולה לעשות יותר, יותר חדירות, יותר חסימות לקליעות מחצי מרחק, את זה מכבי לא עשתה, אם הייתה עושה, אולי לא הייתה צריכה לבכות על השיפוט.
גם כשסופו וג'יימס יחזרו, מכבי עדיין צריכה לגוון את המשחק שלה, כי המשחק בירושלים הוא לא יוצא מן כלל, הוא סימפטום שקיים מתחילת השנה.
לבלאט הפתרונים.
ולסיום, כרגיל, הטוב הרע והמכוער:
הטוב:
הקהל של ירושלים, אין מה לעשות, תגידו שאני משוחד, אבל הקהל הזה הוא הקהל הטוב בארץ, ולא ברמה אחת מעל השאר...
תמצאו לי עוד קהל שמעודד כשעה לפני המשחק, וחצי שעה לאחריו.
תמצאו לי עוד קהל שכשנגמרים הכרטיסים למשחק, הוא מתחיל לקנות מנויים(עשרות מנויים נרכשו בימים הבודדים שלפני המשחק, עד שפשוט אזלו מהמדף)
בשידור של הערוץ הראשון דיברו על רשימת המתנה של כ3000 אוהדים שחיכו לביטול כרטיסים, המספר נשמע קצת מוגזם, אך אפילו אם מדובר בחצי או בשליש מהכמות, זה עדיין מרשים ביותר.
תמצאו לי עוד קהל שמעודד בטירוף לכל אורך המשחק, גם בפסקי הזמן וההפסקות הרבות, גם אחרי שלשות מכאיבות של מכבי, ולא מאבד אמונה לרגע בניצחון.
תמצאו לי עוד קהל שההנהלה מבקשת שימתן את הקללות והנאצות כנגד היריבה, והוא מקבל ומפנים.
ובעיקר תמצאו לי עוד קהל, שבמשחק ליגה פורץ לפרקט, כי האהבה שלו לקבוצה, היא כל כך עזה, שזה נראה פשוט הדבר הכי הגיוני לעשות.
כי האהבה שלו היא ללא גבולות, ובטח לא כמה סדרנים\מאבטחים\שוטרים הוא מה שיעצור אותו מלחבק את שחקניו, ולהרים את בעליו על הכתפיים.
הניצחון כולו שלהם.
הרע:
ההתנהלות של הנהלת מכבי בכל הנוגע לשופטים.
וכן, השופטים לא היו תענוג כרגיל, עובד דווקא שפט בסדר גמור, העוזרים שלו הרבה פחות.
ועדיין, מי כמו מכבי יודעת, ששיפוט עובד לשני הצדדים, פעם אתה הפטיש, ופעם אתה המסמר
מכבי כבר לקחה אליפויות וגביעים בעזרת שופטים מושחתים "לכאורה"
מה גם שהם לא הפסידו בגלל טעות שיפוט.
אילו ירושלים הייתה יודעת שיש לה 4 עבירות, קיצ'ן לא היה מבצע את העבירה על אוחיון, ומכבי בסופו של דבר הייתה לוקחת זריקה קשה בסוף שעון.
ואגב, מכבי בכלל לא הייתה אמורה להגיע לזריקה מכריעה, כי הכדור שהלפרין הטיח ברגלו של פניני 10 שניות לסיום פגע ברגלו, והיה אמור להיות של ירושלים.
איפה היו השופטים אז? על זה מכבי לא מדברים.
בקיצור, שיפסיקו כל הזמן לבכות, המשחק הלך לירושלים בדיוק כפי שיכל ללכת למכבי, ואני משוכנע שאם ירושלים היו מפסידים, הם לא היו בוכים על השיפוט, שגם אליהם לא היה חביב במיוחד.
ברגע שקבוצה לא יודעת להפסיד בכבוד, אף אחד לא ייתן לה כבוד כשהיא מנצחת.
ולכן מכבי אט אט הופכת מהקבוצה של המדינה, לעוד קבוצה, ויש אפילו שיגידו, הקבוצה השנואה במדינה.
המכוער:
אין ישראלים, אין ישראלים, אין ישראלים
אוהדי ירושלים שרו שוב ושוב, והצדק אתם.
די עצוב לראות את הקבוצה הבכירה במדינה מאז הקמתה, קבוצה שתמיד התהדרה בישראלים הכי טובים, ובצביון הישראלי שלה, פשוט נטולת שחקנים ישראלים.
מכבי בחלק גדול מהדקות שיחקה ללא אף צבר על הפרקט.
וחשוב לזכור! זה עוד בלי שון ג'יימס וסופו הפצועים והחולים, אילו היו משחקים, המצב רק היה חמור עוד יותר.
הישראלים הטובים נמצאים בירושלים, רק כי מכבי וויתרה עליהם, והמחיר הוא כבד.
זאת ההתחלה הכי גרועה של מכבי בליגה מאז ומעולם, והכתם הזה רשום על הקבוצה הכי פחות ישראלית שהייתה כאן.
ישראלים בכירים מעלים את רמת הקבוצה ומביאים ניצחונות
ויש הרבה סמליות בכך שהלפרין קלע את השלשה המנצחת, ואילו סמית' החטיא את השלשה המפסידה.
משפט לסיום:
כמה התגעגענו ליריבות הזאת, אבל כשירושלים באמת קבוצה חזקה שמסתכלת למכבי בלבן של העיניים.
וכמה חבל שכבר השנה אין סדרת גמר, כמה טוב זה היה יכול להיות...
עוד חודשיים וחצי עד למשחק הבא ביניהן בנוקיה שבו מכבי הפעם תארח, ואני כבר סופר את הימים.
בעצם חכו...יש עוד גביע בדרך...לכו תדעו ;-)