איבדו את הדרום

דירוג משתמש: / 2
גרועמצוין 

מה יהיה השנה עם הפועל ירושלים?

נראה שגם טובי התסריטאים לא יכלו לחשוב על עונה כל כך משוגעת כפי שיש לירושלמים העונה.

מה היה לנו עד עכשיו?

בעלים שנעדר בלב ים.

מנכ"ל שפוטר אחרי שתקעו לו סכינים בגב.

מנכ"ל חדש שסופג קללות מהאוהדים על דרך קבע.

יו"ר שכל הקהל קורא לו "מכביסט"

מאמן שהקהל שר לו שילך הבייתה וירחם עליו.

ארנה שכל פעם דוחים ומקדימים בחודשים את סיומה.

עמותה סגורה, עמותה פתוחה, הקבוצה למכירה.

יש קונים?

 

וזה עוד מבלי שהזכרנו את רכבת ההרים ביכולת.

הדחה מוקדמת מאירופה, תבוסה בחצי גמר הגביע, מאזן זהה של נצחונות והפסדים בליגה.

וכל אלה לצד רצפי נצחונות(בעיקר בפברואר שבו דרוקר נבחר למאמן החודש!)

פייט למכבי במלחה, ונצחונות מרשימים(פעמיים על חיפה, פעמיים על אילת)

בעיקר כמו זה האחרון ב20 הפרש ברוממה.

אלא שכשאחריו מגיע הפסד בית שלישי רצוף, הוא לא שווה הרבה.

רכבת הזרים נמשכת, והפעם התקוות נשואות לילד בן 24, סמארדו סמואלס שמו.

שחקן שכבר העמיד מספרים יפים בקליבלנד מהNBA.

האם יצליח בבירה?

אם נסתמך על נסיון העבר, כנראה שלא.

אבל ירושלים נאחזים בכל שביב תקווה שיוכל לגרום להם לסיים את העונה בטעם טוב.

 

אז מה בעצם נשאר לנו?

ירושלים תצא ביום שני לנתניה לקרב ישיר על המקום הרביעי ויתרון הביתיות ברבע גמר הפלייאוף.

נצחון? וכנראה שהמשימה בהישג יד(אלא אם כן ירושלים שוב תמצא דרך לבעוט בדלי במשחק הבית האחרון נגד ראשל"צ)

הפסד? ירושלים תסיים 5 או 6(תלוי אם תנצח או תפסיד לראשל"צ)

תשחק בלי ביתיות, ותקווה לטוב.

אם תשאלו את רוב האוהדים, הם יעדיפו סדרה נגד מכבי שיהיה קצת פאן.

הרי אף משוגע לא מפנטז על צלחת בעונה כזאת, ומפגש פלייאוף נגד מכבי לאחר כמעט עשור בלי, הוא בכל זאת חוויה נוסטלגית...

בעיקר אם נתחשב בעובדה שהיא כנראה תהיה האחרונה במלחה...שהרי אוטוטו עוברים לבית קצת יותר גדול ומפואר.

 

אז מי שרוצה פריוויו קטן לסדרה שכזאת, יוכל למצוא אותה בחמישי הקרוב בנוקיה.

הפועל תצא למשחק חוץ נגד מכבי, משחק שנדחה מהמחזור הראשון של הפלייאוף עקב העליה של מכבי להצלבה.

אני לא חושב שבירושלים באמת בונים על נצחון, אבל משחק צמוד ישדר מסר לצהובים שהאליפות ממש לא בכיס.

ולעבור את ירושלים, גם בסדרה של הטוב מ5, לא יהיה טיול.

בשביל שזה יקרה ירושלים קודם כל צריכה להתחבר ולהציג משחק טוב בנתניה.

הפסד בקופסל וירושלים יגיעו במומנטום שלילי רציני, וממש בלי חשק...

 

בינתיים הזרים החדשים לא ממש נותנים את התפוקה שמצופה מהם.

יאמר לזכותם שהם שיחקו מעט מאוד.

רון סטיל שיחק 4-5 משחקים, סמואלס שיחק רק שני משחקים(והם הראשונים שלו אי פעם בכדורסל האירופאי)

השאלה רק אם יש לירושלים זמן לחבר אותם, ואם יש בכלל מה לחבר.

במקרה של סמואלס דווקא יש הרבה פוטנציאל.

הבחור גדול ורחב, בעל יכולת חסימה מצוינת, וגם סיומת טובה ליד הטבעת.

קצת ליטוש והכירות עם הכדורסל האירופאי והליגה הישראלית, והוא יוכל להיות משהו רציני.

במקרה של סטיל אני פחות אופטימי, הבחור פשוט שחקן בינוני במונחים של "רכז בכיר"

ונוטה לאנמיות ולבריחה מהמשחק.

הבעיה העיקרית של סטיל שהוא פשוט סוג של שחקן משלים, בטח לא אחד שעושה את השחקנים סביבו ליותר טובים.

וירושלים בשביל לקרוא תיגר על מכבי, חייבת מנהיג שיעשה את השחקנים יותר טובים, סטיל לא קורץ מהחומר הזה.

 

דרוקר עוד מאמין ב"בחורים" אבל נראה שהבחורים לא מאמינים בעצמם.

המשחק נגד אילת הייתה דוגמה מובהקת איך משחקים לא נכון, לחוץ, מסורבל.

ובדקות האחרונות עושים את כל הטעויות האפשריות.

דרוקר כאמור ממש לא חף מפשע, וחלק גדול מההפסד באשמתו הישירה.

 

כל מה שנשאר לירושלים העונה זה להתפלל שבסוף משהו יתחבר, והאוהדים יצאו עם טעם טוב.

הצעד הראשון לכך יהיה לנצח בנתניה.

בואו נקווה שהם ישכילו לעשות זאת.